
מטה המכינות

רחלי טפרברג סאקס
מנהלת מכינות
בת 30, גרה בתל אביב עם בן האיש שלי:) בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד עם מחול ותיאטרון.
שירתתי ברוכב שמים והייתי קצינה של מדריכות תותחנים וחי"ר. במילואים שירתתי כקצינת נפגעים עם משפחות שכולות. הייתי ראש מכינת "שחר רותם" במשך שנתיים, לאחר מכן ליוויתי ראשי מכינות כחלק ממטה המכינות, וכיום מנהלת את 10 השלוחות של מכינות שחר.
מכינות שחר הן בית עבורי ומקום לגדילה והתפתחות. כל מי שמגיע למכינות מרגיש שהגיע הביתה, שרואים ואוהבים אותו. זה מקום שמשנה עולמות ויש לי את הזכות לקחת חלק במפעל המרגש הזה.
.jpeg)
דניאל קלמרו
מנהל יחידה
בן 31, גר במושב בית זית עם משפחתי.
שירתתי כלוחם בסיירת צנחנים, כיום משרת פעיל במילואים.
סטודנט לתואר במדעי החברה באוניברסיטת בר אילן.
את דרכי בעמותת שחר התחלתי כחניך במחזור ב' של מכינת "מקווה ישראל" ולאחר הצבא חזרתי להדריך במכינה. לאחר מכן עמדתי כראש מכינה במשך שלוש שנים – במכינת "ניצן" ובמכינת "מקווה ישראל".
כיום אני חלק מצוות מטה העמותה – משמש כמנהל יחידה, אחראי על חמש מכינות ומרכז את תחום השטח והטיולים בעמותה.

חובב אלומה
מנהל יחידה
בן 31, גר בפרדס חנה עם מור אשתי החמודה. שירתתי ביחידת ילת"מ בחיל הים במשך 4 שנים.
הייתי ראש מכינת אל-רום למשך 4 שנים ואני חלק ממטה המכינות ב4 השנים האחרונות.
מכינות שחר הן האקדמיה למערכות יחסים - עם עצמי, הסביבה הקרובה שלי ומעגלי הזהות השונים בחיי.
זה המקום ללמוד על האור והעוצמות הטמונים בכל אחד, זה מקום בטוח בו אפשר באמת להיות אמיתי. להסכים להיות אני בכל הכוח על כל המשתמע מכך.
כבר כמה שנים אני עד לקסם שקורה כאן ואין ממליץ גדול ממני להצטרף לחוויה הזו. ואם אתם לא מאמינים לי - אני מכיר כמה מאות בוגרים ובוגרות שישמחו להמליץ במקומי!
.jpeg)
חן מטיאש
עו״ס
חן, בת 28 מעופר, עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות ומלווה בעמותת "לילה כיום יאיר" שהוקמה עבור שורדי נובה, כמרחב ריפוי, חיבור מחדש, ויצירת קהילה תומכת.
במילואים שלי אני קבנית לאנשי המילואים, חטיבת השריון שבצפון
במכינות שחר אני מלווה את הצוות והחניכים בדינמיקות קבוצתיות, מתוך אמונה גדולה בכוח של קהילה, ביחד ובצמיחה דרך מערכות יחסים.

אודיה רצון
רכזת הדרכה
בת 24, מתל מונד.
שירתתי כלוחמת ומפקדת במשמר הגבול וכיום במילואים.
את דרכי בעמותת שחר התחלתי כחניכה במחזור ג׳ של מכינת שחר אלרום ולאחר השירות הצבאי חזרתי לעמותה להדריך שנתיים- שנה במכינת שחר טל ושנה נוספת במכינת שחר דוד תל קציר.
כיום חלק מצוות מטה המכינות בתפקיד רכזת ההדרכה.
מכינות שחר בשבילי הן אוסף של לבבות שבאו לגדול ולהוציא מעצמם את המיטב, זה המקום שמחדד לי את היופי שבפשטות, אהבה טהורה, מסירות נפש וחברות אמת.
מקום שמשנה חיים, שהעשייה בו מזיזה דברים בלב ומביאה איתה ניצוץ בעיניים.
אני זוכה לבחור בכל יום מחדש להיות חלק מהעמותה המרגשת הזאת שמרגישה בית ומשפחה לכל מי שעובר דרכה.

נועם ארנון
עו״ס
נועם ארנון, עו״ס קליני ופסיכותרפיסט. נשוי לעיניה ואבא לעלמא ונטע.
אני מלווה את המכינות ביחידה הצפונית ובצוות המטה המורחב של מכינות שחר.
בעיניי, תקופת המכינה היא זמן מיוחד ומשמעותי בחיים, רגע מעבר בין נעורים למסגרת צבאית, שבו יש הזדמנות לעצירה, לבירור עצמי, לשאלות זהות ולחיבור פנימי. דווקא לפני שהחניכים נכנסים למערכת גדולה ותובענית, מתאפשרת להם עבודה אישית משמעותית – לא רק כהכנה לשירות, אלא כבניית בסיס לחיים שלמים, משמעותיים ובריאים יותר גם בהמשך.
הקבוצה במכינה היא מנוע גדילה אדיר, היא מאפשרת מפגש עם עצמי דרך האחר, מייצרת תחושת שייכות ופותחת מקום לשיח, עיבוד והתפתחות. בתוך כך, אנחנו שמים דגש מיוחד על בניית חוסן נפשי – היכולת להתמודד עם אתגרים, להתאושש ממשברים ולשמור על חיוניות פנימית לאורך זמן.
אני מאמין שהתהליך במכינה מאפשר לחניכים לא רק לצמוח ברמה התוך אישית, אלא גם לפתח יכולת לחיות חיים גדולים יותר – חיים של משמעות, עשייה, מעורבות והשפעה בחברה הישראלית.
כל זאת מתוך אמונה באדם ובכוחותיו ומתוך רצון להגביר את הטוב באדם ובסביבתו.

נטע לזר
עו״ס
בת 33, גרה בתל אביב.
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בייעוץ ארגוני. מנחת קבוצות ומובילת תהליכים צוותיים.
במהלך שירותי הצבאי העברתי סדרות חינוך ללוחמים בהר גילה, ובהמשך שירתתי כקצינת חינוך בקורס מ"כים בביסלמ"ח. כיום בשירות מילואים פעיל בגדוד שריון- שותפה לבניית חמ"ל עורף למשפחות המילואימניקים ולחיזוק החוסן של הלוחמים.
מלווה את מכינות שחר רותם, שחר ניצן ושחר האון בארבע השנים האחרונות, והייתי שותפה להקמת פרויקט "עלות השחר" של העמותה.

עמית מלחי
רכזת הדרכה
אני עמית מלחי בת 25 מכפר סבא. לפני הצבא עשיתי שנת שרות ומשם המשכתי לגרעין לנח״ל בצבא במהלכן שירתתי בכל מיני זרועות חינוכיות של צה״ל, בבסיסים וברשויות. לאחר השחרור חיפשתי עבודה משמעותית והגעתי למכינות שחר, שהתגלו כמעבר לעבודה וכהצטרפות למשפחה חמה ואוהבת. הדרכתי במכינת הבנים בתל קציר, המשכתי לשנה שניה בתחילתה התחילה המלחמה והחלפתי את ראש המכינה. אלו היו שנתיים מדהימות של בחירה וראיית הטוב והאהבה של נערי ישראל שהמשיכו לשירות משמעותי בעת כל כך קשה. היום אני חלק ממטה המכינות בתפקיד רכזת ההדרכה.
מכינות שחר בעיניי הן תמצית התקווה והטוב של הנוער, הן האור שלא נכנע לעולם לחושך ורק גדל וגדל. הן המקום לשאול מי האדם שאני ומי האדם שאני רוצה להיות, ולהיות בטוח שתמיד תהיה מעטפת שתעזור לך להיות האדם הזה.

